כל בוקר את קמה לעבודה, מתלבשת יפה, שמה את הילדים במסגרות, מארגנת ארוחת צהרים, מגיעה למשרד, יושבת בחדר בין ארבעה קירות, ומסתכלת סביבך. למרות שאת עושה את המירב שלך בעבודה את מרגישה בתוך תוכך שמשהו לא תקין, סוג של חוסר ביטחון שאת לא יודעת אם קשור למיומנות חסרה ,לידע, לניסיון, או אולי משהו אחר. את רואה שהקולגה שלך שהתחילה לעבוד אחריך ממש טובה והעבודה באה לה בקלות, כבר עכשיו. ההשוואה הזו יוצרת לך צביטה בלב ותהיות לגבי העתיד.. איך הכול התחיל? בואו נחזור אחורה בזמן ... מאז שאנחנו ב

חופשה הנה דבר מאד חשוב בשביל מילוי מצברים. המציאות היא שלא תמיד ניתן לארגן חופשה, אם את אמא לילדים קטנים, בו נהיה כנות לרגע, חופשה עם הילדים, היא לא ממש חופשה. בשביל למלא מצברים לא תמיד צריך לצאת לחופשה, את פשוט צריכה למצא את את "הזון" שלך ולבקר שם בשגרה. זה נקרא לפי הפסיכולוגיה החיובית:The Flow” ". איך אפשר לזהות מהו "הזון" שלך? להיות “בזון” הכוונה לכל פעילות שנעשית ללא מאמץ שמכניסה אותך למקום של הנאה, מקום בו את מתחברת באופן מלא לפעילות ויכולה לאבד את תחושת הזמן. לדוגמא- כ

לדעתי, הגיל עצמו הוא לא מה שגורם לנו להזדקן אלא הירידה בשמחת החיים היא זאת שגורמת, אנרגית החיים שבתוכינו היא מוגבלת וצריך לדעת לטפח אותה. המציאות היומיומית בה אנו נתקלות: מעבר מקום מגורים, חרדות, קשיים בעבודה, במשפחה, בדידות, מחלה כרונית, אובדן, פרידה, מוציאים אותנו מאיזון, ואז לאט לאט חוסר השקט הפנימי מוציא את אנרגית החיים שבתוכינו בסתר ובלי שנרגיש, נוצר חלל עייף ואפור. יש מספר עקרונות שכדאי לחיות על פיהם ברגעי משבר: 1. את אחראית לאושר שלך. אושר אמיתי מגיע מפנים החוצה. 2. תה

קרה לך שהתעוררת יום אחד בבוקר, בתחושה של ריקנות. הכל טוב בחיים, כל סוף אין דרמה, הילדים בגן/ בבית ספר, בעבודה את מתקתקת, אבל מצד שני משהו חסר. זוהי תחושה של שקט עם אי נוחות. תחושה חמקמקה, התחושה הזו מביאה איתה בשורה, הגיע הזמן לעשות שינוי או התחלה חדשה. אפשר להתעלם ממנה, אבל אפשר להשתמש בה כקרש קפיצה. התחושה הזו יכולה לבוא בכל שלב במסע שלך. אני חושבת כשנמצאים בצמתיים של החיים, כמו למשל ברילוקיישן הרגעים האלו מופיעים הרבה, כך אצלי לפחות. זה קורה אני מאמינה כי אנחנו לא נמצאות ב