.jpg)
את עושה את אותו תפקיד כבר יותר מידי זמן ומרגישה מיצוי,
יש לך צביטה בלב כשאת רואה איך אחרים מתקדמים ועפים על התפקיד שלהם
ואת לא.
את נשארת בתפקיד בגלל הנוחות והאנשים ועכשיו שהם עזבו....
אולי לא נשארו לך כבר סיבות להישאר.
את כועסת על עצמך – על הזמן שבזבזת, על איך אחרי כל כך הרבה שנים בלימודים ובעשייה, את לא מרוצה.
בסתר ליבך את יודעת את התשובה
את כבר לא אוהבת לעשות את מה שאת עושה.
אולי בעצם אף פעם לא ממש אהבת.
אין בך תשוקה לתפקיד.
זו האמת.
בחרת בתפקיד בגלל, פרנסה בטוחה,
מחשבות על כך שהתפקיד יפתח עבורך דלתות חדשות או אולי סיבה פונקציונלית אחרת, אבל בעצם אף פעם לא נתת לעצמך רשות לחלום.
לכן את מרגישה נבולה
ואת כל כך רוצה לפרוח,
אבל את חוששת מהפרנסה.
ובנקודה זו את תקועה.
אם את מרגישה ככה, את לא לבד, זה משבר גיל 40 החדש שמתחיל להרים ראש כבר בגיל 30.
הפחד מפרנסה עוצר מבעדנו להעז לחלום ומכניס ללופ מחשבתי.
איך יוצאים מהלופ?
איך מוצאים קריירה שאליה תקומי כל בוקר בתחושת ערך ומימוש.
שתרגישי שהגעת לנחלה שלך,
שתפעלי ממקום של רוגע ולא לחץ.
שלב ראשון, מודעות, לקבל את העובדה שלא טוב לך, שאת רוצה שינוי.
שלב שני- להתחבר לעצמך, למצא את נקודת החיבור בין מה שגורם לך הנאה לבין מה שאת טובה בו לבין מה שמעניין וחשוב לך.
שלב שלישי – הצבת מטרות ויצירת תוכנית עבודה מפורטת ופרקטית להגשמה. תוכנית שתביא בחשבון גם את האילוצים הכלכליים אבל לא תמנע ממך לצעוד בדרך חדשה.
שלב רביעי - יצירת מיינדסט להצלחה וחוסן –שיוציא אותך מאזור הנוחות ויאפשר לך להתגבר על אתגרים בדרך ופחדים שקיימים אצלך.
וכשתמצאי את נתיב הקריירה שתפור על מי שאת ושם תפעלי ממקום של שליחות ותחושת ערך אין דבר יותר עוצמתי ומספק מכך.
שלכן,
שרית אלוני
קריירה בתפירה אישית
