.jpg)
את כל הזמן בריצות
מחכה לסוף היום כדי שיהיה לך זמן לעצמך.
וברגעי השקט הנדירים, מופיעים הבזקי רעיונות:
על תפקיד חדש מעניין, על לימודים, או על המצאה נהדרת שאף אף אחד לא חשב עליה קודם.
ואז מה קורה? החסמים מופיעים ונותנים לך ברקס.
חסמים כמו :
"מי את שתגידי מה צריך?"
או
"הילדים צריכים אותי עכשיו".
ואז הרעיון שהיה יכול להיות מופלא, נגנז לארכיון הרעיונות האבודים.
ואת מחייכת לעצמך וחוזרת לשגרה.
עכשיו, תשאלי כל יזם בנשמה מתי הרעיונות הכי טובים שלו הופיעו ?
הוא יגיד לך שהרעיונות הטובים מגיעים בין היתר בזמנים הבאים:
במקלחת,
בפקק,
כשמתעוררים מהשינה,
בזמן שהתפנה כשפגישה התבטלה פתאום.
לכל הדוגמאות יש מחנה משותף אחד , זמן עצירה = זמן being .
ולהרבה רעיונות יש פוטנציאל עצום להצלחה, הם רק זקוקים לבמה ראויה.
בפועל אנחנו שמות את הרעיון בצד ואז אחרי שלוש שנים רואים שמישהו אחר מימש אותו במקומנו,
ההבנה הזו יוצרת צביטה בלב, תאמיני לי...
למה אנחנו מפספסות הזדמנויות?
הפספוס קורה בין היתר מכיוון שדפוסי החשיבה שלנו מטרתם לחסוך עבורנו באנרגיה ולכן הם בולמים אותנו בכל רעיון חדש שיש לו פוטנציאל להוציא אותנו מאזור הנוחות ולפגוע בשגרה המבורכת שלנו. המוח מיצר ומעורר בכוונה חששות בכדי שנחשוב שללכת עם רעיון חדש הוא לעשות משהו דמיוני ומסוכן.
איך מתמודדים?
שלב ראשון – מודעות.
שלב שני - שימוש בכלים מעצימים שרואים את הפחד אבל לא נותנים לו לנהל אותנו.
מי שתוכל לצפות מראש אלו חששות יצוצו ולהשתחרר מדפוסי החשיבה המגבילים מצפה לה דרך מופלאה.
שלכן,
שרית אלוני
קריירה בתפירה אישית
Commenti